היי חבר'ס,
עבודות יד הופכות להיות תופעה של ממש בשוק הישראלי.הנה, גם היום דיברתי עם מישהי ששוקלת להיכנס לתחום הנפלא הזה ולמכור עבודותיה. אך כשהתחלתי לדבר איתה על המחירים – הבחורה קיבלה רגליים קרות והתחילה לגמגם :"אבל… אם אשים מחיר גבוה… מי ירצה לקנות?…". ואז שאלתי אותה – כמה זמן את מוכנה לעבוד תמורת… כוס קפה?
אסביר למה כוונתי – כל אומנית או יוצרת מגיעה בסופו של דבר לשאלה מאוד בסיסית – כמה כסף אוכל לבקש מהלקוח תמורת היצירה שלי? אם אשים מחיר נמוך מדי – זה יראה חשוד – אולי בכלל הזמנתי את ה"יצירות" שלי בסין,ועכשיו אני מנסה לרמות את הלקוח ולמכור אותן כפרי ידיי? ואם אשים מחיר גבוה מדי – אולי אף אחד לא יקנה את זה בכלל, ואשאר עם עבודה זו לנצח נצחים?
אז כיצד לחשב מחיר הוגן ליצירה – ובכל זאת להישאר בטווח "המחיר הסביר" ללקוחותינו? הדרכה ב-3 שלבים:
שלב א' – חישוב עלות ישירה של המוצר.
ישנה נוסחא מאוד פשוטה כיצד לחשב עלות ישירה של המוצר: עלות המוצר = עלות החומרים + (כמות השעות שלוקח ליצור את המוצר * מחיר לשעה) .
כמה מילים לגבי עלות שעת העבודה של האומנית / היוצרת עבודות יד.כמובן שכל אחת מחליטה כמה היא רוצה להרוויח, אבל אני אישית לא עובדת תמורת שכר מינימום! לו הייתי רוצה לקבל שכר מינימום (או אפילו פחות ממנו) – הייתי הולכת לעבוד כקופאית בסופר.
וגם בשכר של מנקה אני לא אעבוד – אחרת הייתי כל היום מנקה בתים של אנשים יותר מבוססים ממני, ולא הייתי צריכה את כל כאבי הראש של להיות עסק עצמאי.
ואם ברצינות – בנות, כבדו את עצמכן את הלקוחות שלכן! אל תחשבו שהלקוחות הפוטנציאליים שירצו לקנות את יצירותיכן – הם רק חסרי אמצעים וקשיי יום. לא, הם ממש לא כאלו!בנאדם שאין לו כסף ללחם – לא ילך לקנות עבודת יד (יתכן שהוא יעשה אותה לבד 🙂 )
שלב ב' – חישוב עלותיות לא ישירות.
למה הכוונה? כאשר אנחנו מצלמות את המוצר שלנו כדי לשים אותו בחנות וירטואלית – זה לוקח זמן( = כסף) . אם אנחנו משלמות תמורת חנות באתר כמו מרמלדה או ETSY – זו עלות לא ישירה עבור המוצרים שלנו. אריזה, כרטיסי ביקור, פירסום בגוגל או בפייסבוק – כל אלו עלויות שיש לקחת בחשבון בחישוב המחיר הסופי.
מבולבלות? לא נורא! כדי לקצר תהליכים – פשוט הוסיפו 10-15% "בעיניים עצומות" לעלויות הישירות – זה אומדן טוב עבור העלויות הלא ישירות.
שלב ג' – "בדק עשן".
תתחילו לשווק את המוצרים – ותבדקו האם המחיר שלכן לא יצא נמוך/גבוה מדי. אם אתן קורסות מרוב ההזמנות – המוצר שלכן שווה יותר! אל תהססו להעלות את המחיר – תעבדו פחות ותרוויחו יותר (מהניסיון האישי). ואם איש לא קונה את המוצרים שלכן במשך כמה חודשים (בשום ערוץ מכירה שניסיתן) – כדאי להוריד את המחיר ולשפר את איכות המוצר.
ולסיכום – אני יודעת שלרובנו קשה מאוד להפוך מאומן למוכר , המכירה (במיוחד בהתחלה) מאוד מביכה ובהרבה פעמים "עבודת יד" נקשרת בעיני לקוחות מסויימים למושג של "איכות ירודה", "לא אופנתי" או אפילו "היא (היוצרת) חייבת לתת לי את זה בחינם – הרי היא לא קנתה את זה בכסף!". אז לכל המתביישות שבינינו אני מציעה לעשות ניסוי קטן – תיזכרו מתי בפעם האחרונה ישבתן בבית קפה וכמה כסף השארתן שם תמורת קפה ומאפה? (אני לא מדברת על ארוחה של ממש, אלה – משהו "קטן וטוב", לנשמה , מה שנקרא). אז בכל פעם שאת מתביישת "להכריז" על מחיר גבוה (לדעתך!), פשוט עצרי, תנשמי עמוק וחשבי כמה שעות ואפילו ימים תצטרכי לעבוד כדי שתוכלי לקנות את הקפה המסכן הזה?… האם את מוכנה לעבוד יומיים תמורת כוס קפה?… זה שיש לך אולי מקור פרנסה נוסף לא משחק כאן שום תפקיד – עבודת יד היא ע-ב-ו-ד-ה, ועבודה רצינית. ולעבוד בחינם כדי לממן אנשים אחרים – זו או התנדבות, או משחק, או טיפשות. בואי נחשוב רגע – האם הלקוחות שלך ישמחו אם ידעו כי את חושבת שהם עניים ולכן את "מנדבת" את המוצרים שלך במחירים מגוכחים?האם המחיר הנמוך – היא הפגנת כבוד כלפי הלקוח? לדעתי – לא.
כמובן, אם אנחנו מוכרות את יצירותינו לצורכי התרמה, מתוך התנדבות וכו' – הסיפור הוא שונה. אבל אם אנחנו מדברים על עסק – זה עסק ולא אחרת.
המצב המשפיל ביותר – זה לרצות להתפרנס בכבוד מפרי ידיינו, ואז לתת לביישנות להוביל אותנו, לשים מחירים לא רציונליים, כך שבקושי ייכסו את עלות החומרים – ואז לרדת לדיכאון עמוק כי "אין כסף לקנות אוכל" לנו, למשפחה ולעסק. אז אל תשכחו את כוס קפה שלכן!
ומה אתן חושבות על מחיר המוצרים שלכן?…
באהבה ענקית לכל היוצרות,
אנה
נ.ב. כתבתי כאן לרוב בלשון הנקבה – אך כמובן האמור מתייחס גם לגברים. בנים, לא שכחתי אותכם!
Unfamiliar Art 
תגובות אחרונות