קסם החרוזים מג'יין הלינג

היי חבר'ס,

אחרי ההגרלה הגדולה החלטתי לתת לעיניים שלי ושלכם קצת לנוח ולפנק אותכם במראה העבודות המדהימות של אומנית החרוזים האמריקאית Jan Huling.כל המידע והתמונות נלקחו מהאתר שלה.

 

היא נולדה בצ'יקגו וגדלה בסנט ליואיס שבארה"ב. אחרי שסיימה תואר ראשון באומנות שימושית, עברה לניו יורק , שם פיתחה את הקריירה של מעצבת מוצר, כותבת ספרי ילדים ולבסוף – החלה ליצור את הפסלים שלה שמכוסים בחרוזים:

בפיסול ג'יין לא מגבילה את עצמה לנושא אחד – באוסף עבודותיה יש פסלים של תינוקות:

וגם – חיות וציפורים:

"קחי, חוו'ה, אל תחששי!"

כלי נגינה:

חפצים ודיוקנים:

 

שבוע נפלא ויצירתי לכולנו!

באהבה,

אנה

 

מה נותנים במתנה ליו"רית של קבוצה?

היי חבר'ס,

פירסמתי בפייסבוק תמונה זו :

והבטחתי גם סיפור שעומד מאחורי הבובה – אז הנה זה בא! הכל התחיל כאשר רבקה לנצ'נר, יו"רית של קבוצת נתניה בארגון הנטוורקינג IBC , סיימה את הקדנציה שלה כמובילת הקבוצה. חברי הקבוצה תהו מה ניתן לתת לה במתנה לרגל הסיום, ואז פנו אליי. בשמחה ובמהירות נתתי מענה לאתגר ופיסלתי לרבקה בובת דיוקן .

טיפה הסברים – רבקה היא היבואן הרשמי של סירי GCC – סירים מיוחדים לבישול ללא מים וטיגון ללא שמן. "הפניות" ב"שפת IBC" – פירוש הדבר – קשרים עסקיים שחברי הארגון יוצרים אחד לשני. מכאן – האמירה שאתם רואים על הסיר.

עוד קצת תקריבים של הבובה:

וזו – התגובה של רבקה כאשר היא קיבלה את המתנה שלה!

האישה והבובה:

שיהיה בשעה טובה!

שלכם מכל הלב,

אנה

ליסה ליכטנפלס – בובות אמיתיות

היי חבר'ס,

שנה חדשה – התחלות חדשות. כולנו חולמים, מתכננים ו(קצת) מחכים לנסים בתחילתה של שנה אזרחית החדשה. ואני רוצה לספר לכם על נס שקיים כבר שנים מספר ושמה- ליסה  ליכטנפלס (Lisa Lichtenfels) – אחת היוצרות הגדולות בעולם בובות הטקסטיל(כל הצילומים נלקחו מאתרה של ליסה).

ליסה חיה ויוצרת בביתה הויקטוריאני בספרינגפלדס, מדינת מסאצ'וסטס שבארה"ב.מגיל צעיר היא התעניינה בציור ולמדה במגמת האומנות בקולג' של פילדלפיה, בה הכירה פיסול דו-מימדי בטקסטיל של האומנית Judy Jampell, והבינה כי דו-מימד ניתן להפוך בקלות לתלת מימד. שנה לאחר מכן, כשליסה עבדה כבר ב-Disney Studios, היא חזרה לפיסול בטקסטיל ומאז לא עוזבת אותו לרגע.

היום ליסה יוצרת פסלים בגודל עד 1.5 מטר, קבוצות מורכבות ממספר דמויות ואפילו חיות:

ליסה מקפידה (מאוד!) על נכונות בנית הפסל מבחינה אנטומית ועל בחירת החומרים לפסלים שלה:

אחת הקבוצות הבולטות ביצירות שלה היא קבוצת הדמויות המבוגרות – תראו איך מפוסל כל קמט בעור!

נאחל לה שנות יצירה רבות!

שלכם באהבה,

אנה

2013 – במבט לאחור

אהלן חבר'ס,

שעות ספורות לפני סיום השנה – בואו ניזכר מה היה לנו בשנה כה מוצלחת – שנת 2013?

פתחנו את השנה ברכות מירבית – ממש ברכות של חתול, המשכנו עם תערוכות, עצות, בובות חדשות והצצות לסדנאות. תודה לכם, קוראי הבלוג היקרים שלי! אני מרגישה כי ממש התקרבנו והתחברנו השנה. עשיתם שנה נפלאה לבלוג שלי ולי, וכל תקוותי כי נמשיך כך גם בשנה הנכנסת.

אז מה הישגנו השנה? פירסמתי 67 רשומות (כלומר, כל שבוע היה פה משהו חדש!), וכעת יש 100 כתבות בדיוק. מספר כניסות ליום גדל בכ-70%, וביום העמוס ביותר נכנסו לבלוג 508 איש.

אולם האופרה בסידני יכול להכיל 2,700 איש. בבלוג שלי ביקרו בערך 28,000 פעמים בשנת 2013. אם הבלוג היה אולם האופרה בסידני, הוא היה מוכר את כל הכרטיסים לבערך 10 הצגות כדי שיצפו בו אותה כמות אנשים.

בואו לראות  את הדוח המלא של 2013

נתראה (המון פעמים!) בשנת 2014!

שלכם באהבה,

אנה

לא תאמינו, מה אצל רינה אפינו!

היי חבר'ס,

בשבת האחרונה לאחותי היה יומולדת. "איזו מתנה לתת לה?"- שברתי לעצמי ת'הראש. ואז נזכרתי כי אני מכירה אישה מקסימה רינה שביט (הידועה גם בשם "רינה ברינה" בשל  המאפים הבריאים שהיא אופה), שגם מעבירה סדנאות אפיה אצלה בכפר סבא. שילוב מושלם! אז אתמול אחר הצהריים אספתי את אחותי ונסענו לרינה.

היות וראש השנה קרב-  כל המאפים היו ברוח של החג.

אחותי התאמצה – ללמוד אפיה זה דבר רציני:

ארבע שעות עברו כמו ארבע דקות – כולם לשו, קישטו ועשו חור בעוגות (אל דאגה – יצא טעים!):

הספקנו לעשות עוגות תפוחים, עוגיות מתנה, דובשניות ולחמניות בצורת רימונים:

כל מה שאני יכולה לעשות כדי שתבינו עד כמה נהנינו בסדנא – זה לתת עוד תמונות של עוגות מדהימות שיצאו בסוף מהתנור – ואת הטעם והריח אתם דמיינו לבדכם!

את רשימת הסדנאות של רינה אפשר למצוא כאן. רינה – המון-המון תודנ על הערב הבלתי נשכח!

זהו, הלכתי לאכול שאריות של העוגה (גברי הבית שלי כבר הספיקו "ליישר" אותה היטב מהבוקר!).

שלכם,

אנה

נ.ב. אל תשכחו לבוא היום לתערוכת הבובות – אהיה שם מ-16:00

זרקור יצירה של אוקטובר 2012 – עדנה כהן

היי,

כמה אנשים מוכשרים ויצירתיים אנחנו פוגשים מדי יום? מדי חודש? שנה? וכיצד נוכל להכיר אנשים אלו מבלי לראותם פנים מול פנים – כי לא ניתן לזהות אותם כל עוד לא רואים את היצירות המדהימות שלהם ואז מתלהבים עד השמיים?

"זרקורי יצירה" שלי יעזרו לנו במשימה הלא פשוטה זו, ונכיר מדי חודש אנשים (ונשים) יצירתיים במיוחד, נראה את יצירותיהם כאילו הן מונחות ממש מולנו, ונשמע סיפור חייהם ותשובותיהם המקוריות לשאלון של ברנרד פיבו – עיתונאי ומבקר ספרות צרפתית, הנחשב לאחד מכוכבי התרבות הצרפתית.

אנו מתחילים סדרה שלנו עם עדנה כהן, יוצרת בתחומים שונים ומגוונים, אימא ל-3  ילדים בוגרים וסבתא ל-6 נכדים, המתגוררת בכפר סבא.

שאלה: עדנה, ספרי קצת על עצמך.

תשובה: גדלתי במושב אודים, עד  יציאתי לשירות צבאי ממנו פרשתי לגמלאות לאחר 27 שנות שירות. אהבתי  את השרות בצבא, וללא ספק מערכת זו גם עיצבה את דמותי. ומי שקצת מכיר אותי יודע…שבירוקרטיה "קטנה" עלי( צוחקת),  והתמודדות מולה גם אם היא מסורבלת ומעצבנת לבסוף מסתדר לי… על הצד הטוב ביותר.

בבית שאבתי מאימא את האהבה לכל עבודות המחט, רקמה, סריגה ותפירה. בעצם את רוב בגדיי והתחפושות תפרה אימא במו ידיה.  בילדותי הקסומה התקיימו שיעורי מלאכה בבית הספר,  אני זוכרת עצמי משתתפת בהרבה חוגי יצירה וספורט אותם ארגן המושב או המושבים הסמוכים. אפשר לומר שאהבה ליצירה עברה  אצלי בבית לדור הבא וילדיי עוסקים בתחום הגרפיקה, הדמיות, ואנימציה, הבת הרחיקה עד קנדה כדי ללמוד אנימציה.

שאלה: אבל עבודות יד שאנו עושים בילדות ואומנויות בהן את עוסקת היום – זה לא בדיוק אותו הדבר. מתי וכיצד עשית תפנית?
תשובה: עם יציאתי לגימלאות התפנה לי זמן .נוצר בי  צורך עז להתמקד ולהפנות את מרצי להתעסקות באומנות וביצירה בכלל. התחלתי ללכת לתערוכות, מוזיאונים, לרכוש ספרים/ירחונים ויש לי הרבה…(כאן קיבלנו חיוך גדול).  החשיפה לאינטרנט והסקרנות הרבה ללמוד הביאו אותי להתעסק במגוון תחומים.. אחסוך מכם את הרשימה.. אבל כן אספר שהתמקדתי בשני תחומים : הזכוכית- ויטראז , פסיפס, ומעט פיוזינג, והתחום השני בד- טלאים ותפירה. לדעתי התחומים דומים מאוד- יצירה בעזרת חיבור פיסות חומר הגלם , חומר רך –בד,  חומר קשה – זכוכית.
*הערת שוליים* זה מה שמצאנו על שולחן העבודה של עדנה:

שאלה: ומה חלקו של אינטרנט בסיפור?

תשובה: המפגש עם האינטרנט הוביל אותי לאינטראקציה עם אנשים מוכשרים , השתתפתי בפורומים שונים, במפגשים, ובסדנאות כשכל אלא מפרים אותי ומאפשרים להתפתח ,ללמוד ולקבל השראה. ככל שמעורבותי בחוגים הלכה וגברה כן גדלה  הסקרנות שלי.  את ההשראה אני שואבת מכל יצירה אסטתית, עיצוב מוצר, בלוגים, ספרים/ירחונים וממפגש פיסי עם אנשים יוצרים. אני אוהבת ללמוד ממספר מורים/מנחים היות וכל מורה מתמקד באופן שונה ביצירה , ולו תהליכי יצירה היחודיים לו  בכך אני מרחיבה את הידע, ומעשירה את עצמי.

*הערת שוליים* המשכנו להסתובב בביתה של עדנה, אשר מקושט כולו בעבודות שלה:

שאלה: דיברת על שני תחומי יצירה – זכוכית ובד. ממתי את עוסקת בטלאים ובובות ואיך התחיל הסיפור?

תשובה: ליצירותיה של אנה ועשייתה האומנותית נחשפתי במסגרת הסדנאות שאנה ערכה לבנות פורום הטקסטיל. הבעות הפנים של הבובות והאופי שכל בובה קיבלה בפיסול גרמו לי לרצות ללמוד להכין לעצמי בובה שכזו. מאז שיצרתי אחת כזו לא הפסקתי לייצר אחרות שונות. כיום יש לי 5 בובות..ויש לי מקום לעוד הרבה אחרות. נישבתי בקסם הבובות ובעבודת הפיסול בפרט. היופי בסדנאות של אנה שהיא מצליחה לצור כל פעם בובה שונה מפתיעה ומרעננת, סבלנותה ומקצועיותה של אנה משאירים אצלי טעם של עוד .

*הערת שוליים* לא רק בובות גרב נמצאות במדפים של עדנה, אלה גם ארנב טילדה, חבובות ומי לא…

שאלה: ומה לגבי הטלאים?

תשובה: באחת השבתות לפני שנים ניתקלתי בחנות "פיסות" כשהיתה בזמנו במושב קדרון, חנות קסומה של נורית וארז, אי אפשר היה שלא להתאהב בבדים המרהיבים..  והשאר הסטוריה.. כבר ביום שני לאחר השבת התייצבתי לקורס בהנחיית צבייה סטרכילביץ קליין מורה בחסד.

ועכשיו – לשאלון של פיבו:

המילה החביבה עלי – בשימחה, בבקשה..

המילה השנואה עלי– "אי אפשר" ..אשמח יותר לשמוע … "אפשר אחרת"..

מה דוחה אותי– שקר, וריחות גוף רעים

הקללה האהובה עלי- לא אוהבת קללות .. מצביע על חוסר תרבות – אבל אם כבר חוטאים בזה אז מעדיפה להשתמש  בתיאור "איזו טיפשות"..

הצליל האהוב שלי –  חליל, מפוחית

הצליל שאני שונאת –  תופים

באיזה מיקצוע הייתי עוסקת אילו יכולתי –    קוסם….. עריכת דין, או "פותחת" סתימות בירוקרטיות…

באיזה מקצוע לעולם לא ארצה לעסוק– אחות סיעודית

מה אגיד לאלוהים כשאפגוש אותו – ברמה הלאומית אנסה להבין למה קרה מה שקרה בשנים 1939-1944 , ברמה האישית אבקש שידאג לבריאות טובה ולהמשכיות בני משפחתי, וידאג לכך שאוכל להספיק ללמוד ולצור הרבה מאוד בתחום היצירה- ואם מתאפשר… להצמיד לי מורה פרטית..:)))

עדנה, המון-המון תודה על הזמן שהקדשת לנו, על פיתחון לב ובית. כייף להתארח אצלך! ניפגש איתך שוב בסדנאת "זוג משמיים".

שלכם,

אנה